ד"נ 12/75

תקציר

העותרים ביקשו לקיים דיון חוזר בפסק דין קודם של בית המשפט העליון שדחה את ערעורם על מינוי כונסי נכסים לשותפות דוד פסט ואריה מטרני. העותר טען כי מינוי כונסי הנכסים בטל משום שהתיק אינו נופל לאף אחת משלוש הקטגוריות שהותוו בפסק דין קודם (ע"א 224/47). עם זאת, נשיא בית המשפט העליון קבע כי יש להחיל את המבחן הפונקציונלי, כפי שהותוו בפסקי דין קודמים של בית המשפט העליון (בג"ץ 203/57 וה"ח 282/74), כדי לקבוע אם בית המשפט חרג מסמכותו. לפי מבחן זה, מאחר שלבית המשפט הייתה סמכות לדון בתיק ולהכריע במינוי כונסי נכסים, כל טעות שנעשתה ביישום החוק הייתה הופכת את ההחלטה לניתנת לביטול אך לא לבטלה. זאת ועוד, טענות העותר בדבר מעשי העבר של הכונסים והפיקוח של בית המשפט המחוזי נדחו מאחר שהעותר הסכים למינוי אחד הכונסים ולא התנגד למעשיהם במועד. מטעמים אלה דחה נשיא בית המשפט העליון את העתירה לדיון נוסף ואישר את פסק הדין הקודם של בית המשפט העליון. העותר חויב לשלם את הוצאות המשיבים.