LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 13304-01-25

פסק-דין מחוזי תל אביב -יפו

📋
מספר הליך13304-01-25
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך26 ביולי 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםמאיר אלמשעלי נ. רשות התאגידים
👨‍⚖️
שופטיםדנה אמיר

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בת"א 13304-01-25 **אלמשעלי נ' רשות התאגידים**, שניתן על ידי כבוד השופטת דנה אמנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב: ### 1. רקע ומבנה הסכסוך התובע, מר מאיר אלמשעלי, הגיש תביעה למחיקת שמו ממרשמי רשם החברות כבעל מניות ודירקטור בחברה, בטענה כי רישומו בוצע במרמה, תוך זיוף חתימתו וחתימתו של עורך דין. התיק עוסק במצב של "מרשם כוזב", שבו אדם נרשם כבעל שליטה בחברה ללא ידיעתו וללא הסכמתו, כתוצאה מפעילות עבריינית (זיוף מסמכי דיווח). ### 2. העקרונות המשפטיים המרכזיים בית המשפט נסמך על המסגרת הנורמטיבית הבאה לצורך מתן הסעד: * **סמכות התיקון (סעיף 134 לחוק החברות):** בית המשפט מאשרר את סמכותו להורות על תיקון מרשם בעלי המניות כאשר הרישום אינו משקף את המציאות המשפטית (רישום שגוי או ללא זכאות). * **הסמכות הטבועה וסעיף 75 לחוק בתי המשפט:** בית המשפט קובע כי סמכותו אינה מוגבלת רק לתיקון מרשם בעלי המניות, אלא חלה גם על רישום דירקטורים. זאת, למרות שסעיף 134 לחוק החברות מתייחס בלשון החוק לבעלי מניות בלבד. מדובר בחידוש המדגיש את תפקידו של בית המשפט כמי שאמון על הבטחת תקינות המרשם הציבורי. * **היעדר חובת פנייה מוקדמת לחברה:** בית המשפט קבע כי דרישת הפנייה לחברה (לפי סעיף 134) אינה תנאי סף מחייב, ובמיוחד אינה ישימה כאשר מדובר בטענת מרמה שבה התובע כלל אינו מכיר בחברה או בניהולה. ### 3. חידושים והכרעות משפטיות פסק הדין מדגיש מספר נקודות בעלות חשיבות לדיני התאגידים: * **מעמדו הדיקלרטיבי של הרישום:** בית המשפט מדגיש כי רישום אצל רשם החברות הוא דקלרטיבי בעיקרו. אדם אינו הופך לבעל מניות רק מכוח הדיווח לרשם, אלא מכוח **כתב העברת מניות** תקף שנחתם על ידי המעביר והנעבר (סעיף 299(1) לחוק החברות). משלא הוצג מסמך כזה, הרישום הוא חסר תוקף מהותי. * **היעדר יריבות והגנת "החוליה האחרונה":** הניסיון של מר דבש (הבעלים הרשום הקודם) להתנער מהחזרת הרישום על שמו בטענה שמכר את החברה לצד שלישי נדחה. בית המשפט קבע כי המרשם חייב לשקף רציפות. אם הרישום הקודם של מר דבש היה תקין ומוסכם, והוא לא ביצע את הדיווחים הנדרשים כחוק על העברת המניות לצד שלישי, אין הוא יכול להותיר "ואקום" או להטיל על התובע (קורבן הזיוף) את האחריות לתיקון המרשם מול הנעבר הלא-ידוע. * **מניעת הפיכת המרשם ל"מבצר עברייני":** בית המשפט מאמץ גישה אקטיביסטית: אי-מתן סעד משמעותו הותרת מרשם שגוי שפוגע בצדדים שלישיים ובציבור. לכן, התיקון יבוצע "אחורנית" – השבת הסטטוס למצב שקדם לפעולה המרמתית האחרונה. ### 4. סיכום התוצאה בית המשפט קבע כי: 1. התובע נמחק מהמרשם כבעל מניות וכדירקטור. 2. הרישום הושב על שמו של מר פואד דבש (הבעלים הרשום האחרון לפני התרמית). 3. הנטל לתיקון המרשם בגין עסקאות מאוחרות (אשר לטענתו ביצע) מוטל על מר דבש עצמו, תוך שמירה על זכותו לפנות בהליך נפרד אם ברצונו לעדכן את המרשם בגין מכירה לצד שלישי. **בשורה התחתונה:** פסק הדין מחזק את אחריותם של דירקטורים ובעלי מניות רשומים לעדכן את המרשם באופן שוטף, וקובע כי במקרה של זיוף, בית המשפט יפעל להשבת המרשם למצבו המהותי האחרון שאינו שנוי במחלוקת, גם אם הדבר מטיל נטל על מי שהיה רשום לפני אירוע המרמה.

חקיקה מקושרת

חוק בתי המשפטחוק החברות

ת"א 13304-01-25 מאיר אלמשעלי נ. רשות התאגידים, מחוזי (26.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית