בש"א 586/09

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת למחלוקת על תוקפה של המחאת זכויות לטובת נושה של חברה. החברה, שלא הצליחה לפרוע את חובותיה, המחתה את הזכויות למבקש כפירעון החוב המגיע להם. עם זאת, על המחאה זו ערער מפרק החברה, שטען כי מדובר בהעדפת מרמה לפי סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל. בית המשפט, לעומת זאת, פסק לטובת המבקש. נמצא כי אמנם לחברה לא הייתה יכולת לפרוע את חובותיה וההקצאה בוצעה בשלושת החודשים שקדמו לבקשת הפירוק, אך המפרק לא הביא ראיות מספיקות לכך שכוונת החברה מאחורי ההמחאה הייתה להעדיף את המבקש על פני נושים אחרים. מאחר שלא התקיים התנאי השני של סעיף 98, המחאת הזכויות נחשבה כתקפה. כתוצאה מכך, נקבע כי המבקש הוא הזוכה החוקי בתיקי ההוצאה לפועל ועליו לקבל את הכספים הקשורים אליהם. בנוסף, חויב המפרק בכיסוי הוצאותיו של המבקש ושכר טרחת עורך דין. החלטה זו ניתנה בהעדר הצדדים ופירטה את התשלומים הספציפיים שהמבקש זכאי לקבל.