ע"א 4732/13

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והטיעונים שהוצגו בתיק זה והוא דוחה את הערעור. ההחלטה מעוגנת באיגרת חוב משנת 1992 ובפסק בוררות משנת 1996. מסמך המפתח שבמחלוקת, פסק בוררות משנת 1996, עומד בלב הסכסוך ומהווה את הבסיס לפרשנותו של בית המשפט. פרשנות פסק הבוררות היא קריטית להכרעה בתיק ובית המשפט מסתפק בפרשנותו של בית המשפט המחוזי, הקובעת כי אורן זכאי ל-25% משווי הנכסים המדוברים עד לפירעון החוב. בכלל זה דירה המוחזקת בידי יעקב, שאינה נחשבת ל"נכס חלוקה". למרות שיעקב טען כי אורן הסכים שלא לפעול לגביית חובות מצדדים להסכם בנוגע לנכסים שלא פורטו בהסכם, בית המשפט מצא כי פרשנות זו סותרת את תנאי פסק הבוררות. הכונס רשאי לפתוח בהליכים למימוש זכויותיו של יעקב בדירה, ונדרש הליך נפרד לפירוק השיתוף בדירה. לבסוף, אורן זכאי ל-25% מחלקו של יעקב בשכר הדירה מהדירה. פסק הדין מסיים את הדיון בערעור זה, ויינתן פסק דין נפרד לערעור נפרד על נכס אחר. המערערים אחראים לתשלום הוצאותיו של כונס הנכסים ואורן בערעור זה, בסך 30,000 ₪. השופט א' פוגלמן, השופט נ' הנדל והשופט י' דנציגר מסכימים עם ההחלטה.