ע"פ 1050/94

תקציר

מדובר בפסק דין בערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים לסרב לפרוש מדיון בתביעה שהגיש עיתונאי, מר יואב יצחק, נגד אהרון דברת, מנכ"ל כלל ישראל, ויצחק שרם, המשנה למנכ"ל כלל. מר יצחק הגיש קובלנה פלילית פרטית נגד המשיבים, בטענה כי החרימו מודעה בעיתון מעריב, שם עבד, לאחר שפרסם מאמרים החוקרים עבירות פליליות שבוצעו על ידם. כמו כן נטען כי המשיבים פרסמו בעיתונות דברי לשון הרע על מר יצחק. בית משפט השלום דחה את התביעה, והוביל את מר יצחק להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט המחוזי פסק לטובתו של מר יצחק באופן חלקי, וקבע כי העובדות מהוות עבירה על חוק איסור לשון הרע, והחזיר את התיק לבית משפט השלום לדיון לגופו. עם קבלת התביעה, ביקש מר יצחק מכבוד השופט י' צור, שדחה תחילה את התביעה, לפסול את עצמו, בקשה שנדחתה. לאחר מכן ערער מר יצחק על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי השופט צור כבר הביע דעה לגופו של עניין ויתקשה להישאר ללא משוא פנים. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי החלטתו הקודמת של השופט צור התבססה על טעויות משפטיות הניתנות לתיקון, וניתן לצפות משופט מקצועי למלא אחר הוראות ערכאה גבוהה יותר ולדון בתיק ללא משוא פנים. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי החזרת תיק לאותו שופט לאחר ערעור היא פרקטיקה מקובלת, ואין עילה לפסילה במקרה זה. לבסוף, קבע בית המשפט כי טענות פרוצדורליות אינן סיבה תקפה לפסילתו של שופט, ויש להותירה לכל ערעור עתידי. לפיכך, הערעור על סירובו של השופט צור לפרוש נדחה, והתיק ימשיך להתנהל בפניו בבית משפט השלום.