ת"א 524/09

תקציר

התובע הגיש תביעה כנגד מספר נתבעים בדרישה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתקרית ירי שביצע הנתבע מס' 1. הנתבעים כללו את הנתבעת מס' 1, אשר ירתה בתובע, את הנתבעת מס' 2, חברת האבטחה המעסיקה של הנתבעת מס' 2 שרשמה את הנשק בו נעשה שימוש ומסרה אותו לנתבעת מס' 1, לנתבעת מס' 3, חברת ביטוח שביטחה את הנתבעת מס' 2, ולנאשמת מס' 4, חברת הביטוח המבוטחת על רישוי ופיקוח על כלי ירייה. התובע טען כי הנתבעים התרשלו וכי מעשיהם הובילו לאירוע הירי. עם זאת, בית המשפט מצא כי רק הנאשם מס' 1, שהורשע בניסיון רצח במשפט פלילי נפרד, אחראי באופן ישיר לנזקו של התובע. בית המשפט קבע כי חברת האבטחה ומשרד הפנים לא הפרו חובות סטטוטוריות כלשהן ולא התרשלו בטיפול ברישוי והחזקת נשק. לגופו של עניין, בית המשפט מצא כי הימנעותה של חברת האבטחה מאיסוף אמצעי לחימה בסוף כל יום עבודה, אי בירור עברו התעסוקתי והצבאי של הנתבע מס' 1, אי הכשרתו כראוי ואי קבלת האישורים הרפואיים הנדרשים אינם מהווים רשלנות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי גם אם חברת האבטחה ומשרד הפנים התרשלו, אין קשר סיבתי בין מעשיהם לבין נזקו של התובע. אופיו המכוון והבלתי צפוי של הירי בנאשם מס' 1 קטע את הקשר הסיבתי. בנוסף, בית המשפט הטיל סנקציות על בא כוח התובע בגין התעלמות חוזרת ונשנית מהחלטות בית המשפט בנוגע להגשת סיכומים וראיות, והורה לו לשלם הוצאות אישיות לנתבעים ולאוצר המדינה. התביעה נגד הנתבעים מס' 2 ו-4 נדחתה, ואילו התביעה נגד הנתבעת מס' 1 התקבלה. התובע הופנה להגיש חישוב נזק, כאשר הנתבעת מס' 1 תגיב בהמשך.