גמ"ר 294-02-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בגזר דינו של נאשם שהודה בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים. בית המשפט בוחן את מידת הרשלנות המיוחסת לנאשם, את מדיניות הענישה הנהוגה ואת הנסיבות הקשורות ושאינן קשורות לביצוע העבירה. הדיון נסוב סביב הפעלת שיקול הדעת השיפוטי ועקרון המידתיות. החוק קובע מגוון עונשים, לרבות מאסר, פסילה מנהיגה ועבודות שירות. בית המשפט מכיר בקדושת החיים ובצורך בהרתעה, אך גם מדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו. במקרה זה, בית המשפט חורג מעונש המינימום הקבוע בחוק בשל הנסיבות הייחודיות. רשלנותו הרגעית של הנתבע ממוקמת בקצה התחתון של ספקטרום הרשלנות, ונלקחות בחשבון נסיבותיו האישיות החיוביות, לרבות לקיחת אחריות על מעשיו. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם ארבעה חודשי עבודות שירות, ארבע שנות פסילת נהיגה, שישה חודשי מאסר על תנאי וצו מבחן לשנה עם טיפול חובה. בית המשפט מורה גם על תשלום פיצויים למשפחת הקורבן. גזר הדין משקף את העובדות הספציפיות של המקרה, במטרה לאזן בין צדק לרחמים.