ע"פ 621/78

תקציר

המערער, ששימש כראש מחלקת עבודות ציבוריות במחוז תל אביב, הורשע על פי דיני השוחד בישראל בקבלת שוחד מחברת ל.פ.או. בע"מ, יצרנית עמודי תאורה. בית המשפט המחוזי מצא כי המערער קיבל מהחברה תשלומים שוטפים, במסווה של עמלות קידום מכירות, מתוך כוונה להשפיע על תפקידיו הרשמיים. המערערת הציגה שלוש גרסאות לאירועים: כי התשלומים היו הלוואות לרכישת דירה, שכר עבודה פרטית או תשלומי סולטבק עבור קידום מוצרי החברה. השופט דחה את שתי הגרסאות הראשונות כשקריות, והשלישית התקבלה כאמת. השופט קבע כי המערער לא חרג מחובותיו, אך פסילת חברויות אישיות לטובת קשרים עסקיים הצביעה על כוונה פלילית. על המערער נגזרו שלוש שנות מאסר, מחצית על תנאי וקנס בסך 10,000 ל"י. המערער ערער על ההרשעה, אך בית המשפט העליון אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ולא מצא כל פגם בממצאי עובדה או מסקנות משפטיות של בית המשפט המחוזי. החזקה כי המערער ידע את הכוונה העומדת מאחורי המתנות, יחד עם הסכומים המשמעותיים הכרוכים בהן, הביאו את בית המשפט העליון למסקנה כי יש לדחות את הערעור. השופט שרפט הלך כהן והשופטת בן-פורת הסכימו עם ההחלטה.