ת"א 52314-11-20

תקציר

המחלוקת בין בני הזוג גבאי לסדנת יהוד נסובה סביב הזכויות בחלקת אדמה. בשנת 1974 רכשו בני הזוג גבאי חלק מהחלקה, שעליה הוקם בית מלאכה, ואילו בית המלאכה ביהוד שמר על יתרת המגרש, שעליו הוקם מבנה תעשייתי. משפחת גבאי וסדנת יהוד חולקות למעשה את הקרקע. למרות שהזכויות בקרקע לא נרשמו באופן רשמי, בית המשפט מכיר בזכותם של בני הזוג גבאי לשימוש בלעדי ולחזקה בשטח של 202 מ"ר בו עומד בית המלאכה שלהם, ובזכותה של סדנת יהוד על שאר החלקה. כמו כן, בית המשפט מכיר ברכיב נוסף בהסכם השיתוף, המעניק לבני הזוג גבאי זכות לגישה בלתי מוגבלת להולכי רגל ולכלי רכב בשטח מזרחי חשוף של החלקה, שכן זהו כביש הגישה היחיד לרכושם. זכות גישה זו מאושרת, אם כי בקשתם של בני הזוג גבאי מבית המשפט להכיר בזכותם ליהנות, ודרישתם לפינוי מוחלט של השטח שבמחלוקת על ידי סדנת יהוד, נדחות. בני הזוג גבאי רשאים לעתור לבית המשפט המוסמך לקבלת זכות ההנאה לאחר רישום הזכויות בקרקע. באשר לבקשתם של בני הזוג גבאי לחובת גישה לחשמל בשטח סדנת יהוד, דחה בית המשפט בקשה זו מאחר שאין די ראיות לתמוך בה. בית המשפט מציין כי אם יציגו בני הזוג גבאי תוכנית חיבור מפורטת מאושרת, צפויה סדנת יהוד לאפשר להם להתחבר לרשת החשמל דרך שטחם, כפי שהצהירו במהלך המשפט. באשר לחיבור הביוב, בית המשפט דוחה את טענת בני הזוג גבאי, שכן הם לא הציגו כל ראיה או תכניות מאושרות. גם תביעתה הנגדית של סדנת יהוד, שטענה להפעלה בלתי חוקית ולפגיעה ברכושם על ידי בני הזוג גבאי והדייר שלהם, טולדנו, נדחתה מחוסר ראיות. לפיכך, סדנת יהוד תישא בעלויות ובשכר טרחת עורך הדין של בני הזוג גבאי וטולדנו, בסכומים של 25,000 ₪ ו-12,000 ₪, בהתאמה.