בג"צ 249/82

תקציר

העותר, אדם הכלוא בכלא צבאי, הושקה בכוח במי מלח על ידי חוקריו כדי לגרום להקאה ולגרש את תכולת קיבתו. החוקרים חשדו בו כי בלע חבילות שהכילו סמים לא חוקיים. במהלך משפטו הצבאי טען העותר כי המעשה מהווה פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות וביקש לפסול את חבילות התרופות שהתגלו כתוצאה מכך כראיה בלתי קבילה. אולם, בתי המשפט הצבאיים דחו טענה זו והרשיעו אותו בהחזקת סם מסוכן. העותר הגיש עתירה לבג"ץ, בה ערער על החלטת בתי המשפט הצבאיים וביקש לבטל את הרשעתו. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בג"ץ הייתה האם ההשקיה בכפייה מהווה "הטרדה" לפי חוק הגנת הפרטיות, שתהפוך את הראיות שהושגו לבלתי קבילות. השופט בך, אליו הצטרף השופט שיינבאום, קבע כי מעשה החוקרים נופל בגדר "הטרדה אחרת" בחוק. הם נימקו זאת בכך שתכליתו של חוק הגנת הפרטיות היא להגן על הפרט מפני פגיעה בפרטיות, והגנה זו צריכה לחול על כל צורה של התנכלות. זאת ועוד, לשון החוק הייתה ברורה, והפרשנות שהציע העותר התיישבה עם כוונת המחוקק. משכך, הגיע השופט בך למסקנה כי בתי המשפט הצבאיים טעו בכך שלא החילו את חוק הגנת הפרטיות, והתיק הוחזר לבית המשפט הצבאי המחוזי כדי שיחליט אם להתיר את הראיה או לפסול אותה לפי החוק. השופט ברק, בדעת מיעוט, טען כי יש לפרש את המונח "הטרדה" בחוק הגנת הפרטיות באופן צר ולא לכלול התנהגות אלימה המהווה תקיפה. לדבריו, תכליתו החקיקתית ומבנהו של החוק הצביעו על כך שהוא נועד לתת מענה למצבים שאינם מכוסים כבר בחוקים הפליליים הקיימים. השופט ברק הדגיש את היעדר הבסיס האינטלקטואלי המקיף לשינוי הדין הקיים בדבר קבילות ראיות ואת ההשלכות האפשריות של שינוי כזה. הוא סבר כי בית המשפט אינו צריך להכריע בעניין ללא תמונה מלאה של ההשלכות החברתיות ועמדת היועץ המשפטי לממשלה. השופט שיינבאום, בחוות דעת נפרדת שחולקה עם השופט בך, הדגיש את חשיבות ההגנה על זכויות היסוד ואת הצורך של בית המשפט לבחון את אופן השגת הראיות. לדבריה, בית המשפט יוכל לאזן בין השמירה על זכויות אלה לבין הצורך בגילוי האמת, תוך הפעלת שיקול דעתו להודות או לפסול ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות. החלטת הרוב של בית המשפט העליון, בראשות השופט באך, רמזה על שינוי אפשרי בדיני הראיות, לקראת אימוץ חלקי של "כלל ההדרה" האמריקאי. כלל זה יהפוך ראיות שהושגו באמצעים בלתי חוקיים או פסולים לבלתי קבילות בבית המשפט. עם זאת, השופטים הכירו גם בצורך בבחינה מקיפה של הסוגיה, והצביעו על האפשרות לדיון נוסף בהרכב של חמישה שופטים שידון בנושא לעומק.