ו"ע 3027/04

תקציר

המערערים, שהיו בעלי זכויות חכירה דוריות בחלקת קרקע עם בית, מכרו את הזכויות בשנת 2002 וביקשו פטור ממס שבח, בטענה שהבית הוא "דירת מגורים מזכה". המשיב דחה את בקשת הפטור, והוביל לערעור זה. הבית הושכר משנת 1997 ועד שנת 2001 ושימש כבית אבות ללא רשות המערערים. הוא נהרס לאחר המכירה כדי להרחיב רחוב. על פי החוק, מועד אירוע המס – מועד המכירה – הוא קריטי לקביעת הזכאות לפטור. בית המשפט קבע כי הבית לא נחשב לדירת מגורים בתקופות הנדרשות. הוא שימש כבית אבות במשך רוב הזמן שקדם למכירה ולא עמד בדרישות הפיזיות לשימוש מגורים. זאת ועוד, המערערים לא הצליחו להוכיח כי הבית שימש למגורים בארבע השנים שקדמו למכירה או 80% מתקופת ההשבחה. הערעור נדחה, והמערערים חויבו בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין.