פש"ר 14363-03-18

תקציר

המבקש, אחיינו של החייב, ביקש צו מניעה שימנע את מכירת המקרקעין של החייב. המבקש טען כי נפלו טעויות ברישום צוואת סבו, וכתוצאה מכך הוענקו לחייב ולמשיבים אחרים זכויות בנכס. המבקש פנה לבית הדין השרעי, אשר נתן צו מניעה זמני. עם זאת, הנאמן, שלא היה משיב בהליך בבית הדין השרעי וייצג את האינטרסים של בית הדין לפשיטת רגל, טען כי ההחלטה אינה תקפה שכן לא הודיעו לו ולא הסכימו לסמכותו של בית הדין השרעי. שופט בית המשפט לפשיטת רגל הסכים וקבע כי ההחלטה אינה מחייבת את הנאמן או את בית המשפט לפשיטת רגל. עוד הורה השופט על עיכוב ההליכים בבית הדין השרעי והעביר את התיק לבית המשפט לפשיטת רגל. החלטה זו התבססה על סמכותו של בית המשפט לפשיטת רגל לרכז את כל ההליכים הקשורים לנכסי החייב תחת קורת גג אחת, תוך קידום יעילות ומניעת סיכול הצדק. עוד הדגישה השופטת כי החלטת בית הדין השרעי אינה סופית, שכן היא נעדרת סמכות במקרה זה. בנוסף, נדחתה בקשת המבקש לעכב או לבטל את הליכי הפדיון, והמבקש חויב לשלם לנאמן הוצאות בסך 10,000 ₪.