סע"ש 16505-09-20

תקציר

נמצא כי הנתבעת, שניהלה בית ספר, פיטרה שלא כדין את התובע, מורה שהועסק על ידם למעלה מ-30 שנה, בשל מצבו הרפואי. הנתבע טעה בהבנת החלטת משרד החינוך וסבר בטעות כי התובע אינו כשיר לעבוד. טעות זו הובילה את הנתבע שלא לשבץ את המורה בשום עבודה במשך מספר שנים, למרות שהציג אישור מרופא תעסוקתי המאשר לו לעבוד במשרה חלקית. הנתבעת גם לא ביצעה התאמות כלשהן למצבו הרפואי של המורה, ולא פעלה כלפיו בתום לב. הם גם טעו בכך שקיימו שימוע בנוגע לפיטורי המורה בעת אשפוזו, ולאחר מכן לא קבעו מועד חדש לדיון למרות בקשות המורה. עם זאת, בית המשפט לא מצא פגם בהליך השימוע עצמו, וטענות המורה בעניין זה נדחו. עוגמת הנפש שנגרמה עקב הפגיעה בכבודו של המורה, והפיטורים המפלים והבלתי חוקיים, הצדיקו פיצוי בסך 150,000 ₪. עוד נמצא כי נותרו למורה ימי מחלה, אותם היה עליו לנצל. משכך, חויב הנתבע לשלם לו דמי מחלה בסך 32,440 ₪. כמו כן, חויב הנתבע בהוצאות המשפט של המורה, שנקבע על סך 3,000 ₪, ושכר טרחת עורך דין, שנקבע על סך 15,000 ₪. הפרשי ריבית והצמדה יתווספו לסכומים אלה החל מיום 1.9.2018 ועד למועד התשלום.