ע"א 1151/07

תקציר

הערעור מתייחס לטענה על הטרדה ופגיעה בפרטיות. המערערת, שעבדה בעבר בחברת עמידר, האשימה את המשיב בכך שביצע נגדה שיחות טלפון מטרידות רבות, מעקבים והגשת תלונות שווא נגדה במשטרה. היא ביססה את תביעתה על חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע. בית משפט קמא דחה אמנם את תביעת לשון הרע, אך פסק לטובתה של המערערת בעניין הפגיעה בפרטיות ופסק לה פיצויים בסך 7,500 ₪, בצירוף הוצאות משפט. שני הצדדים ערערו על ההחלטה. המערערת טענה כי סכום הפיצוי אינו מספיק וצריך לשקף את חומרת הנזק שנגרם לה, בעוד שהמשיב סבר כי הוא מופרז. ערכאת הערעור בחרה שלא להתערב בפסיקת הנזק של הערכאה הנמוכה יותר, ומצאה אותה סבירה בנסיבות העניין. עם זאת, בית המשפט קבע כי המעקב של המשיב אחר המערער מצדיק פיצוי נוסף בסך 3,000 ₪, המביא את הסכום הכולל ל-10,500 ₪. כן החליט בית המשפט שלא להתערב בשכר הטרחה שנפסק על ידי בית המשפט קמא. נוכח מערכת היחסים העכורה והחשדות ההדדיים להתנכלות בין הצדדים, קיבלה ערכאת הערעור באופן חלקי, הגדילה את הפיצוי אך דחתה את יתר טענותיה של המערערת. ההחלטה התקבלה מבלי להורות על הוצאות, והפיקדון של המערערת היה אמור להיות מוחזר לה.