ה"פ 47337-12-12

תקציר

המבקשת, חברה ישראלית, הגישה למשיב, פקיד השומה מס הכנסה, דו"ח החזר מס לשנת המס 2011, בטענה לתשלום מס יתר. המשיב לא טיפל בהחזר בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף 159א לפקודת מס הכנסה, הקובע את המועדים והתנאים להשבת מס ששולם ביתר לנישומים. לאחר מכן הגיש המבקש תביעה נגד המשיב, בדרישה לקבל בחזרה את המסים ששולמו ביתר. המשיב טען כי סיכוייה של המבקשת שלא תצטרך לשלם את המסים המגיעים לה קלושים וכי התנהלותה בהליך השומה הייתה חסרת תום לב. מצבה הכלכלי של המבקשת נחקר אף הוא על ידי המשיב, אשר הצביע על חובותיה הכבדים של המבקשת ועל הגירעון בהונה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקשת סיפקה ראיות מספיקות ליכולתה לפרוע, לרבות אחזקותיה בנכסים יקרי ערך כגון מניות ותביעות, וכן הלוואות וערבויות אישיות. עוד ציין בית המשפט כי המשיב לא הפעיל את סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, המאפשר לפקיד השומה לגבות מס באופן מיידי אם קיים חשש לאי תשלום. השופט פסק לטובת המבקש, בקובעו כי המשיב לא פעל בתוך מגבלת הזמן הקבועה בסעיף 159א וכי יש לכבד את זכותו של המבקש לקניין. בית המשפט הוציא צו הצהרתי, המזכה את המבקש לקבל את מלוא החזר המס תוך 45 יום, בצירוף הוצאות משפט. פסק דין זה הדגיש את חשיבותם של החזרי מס במועד ואת זכויות הנישום, תוך התחשבות גם באינטרסים של רשות המסים.