עמ"ש 31379-01-23

תקציר

פסק הדין, שכלל הערכה משפטית מורכבת, קבע כי יש לדחות את הערעור של המשיבים 1-7 ו-10-13, ולאפשר בדיקה גנטית לבירור קשר משפחתי אפשרי לקטין, כפי שהציע השופט ויצמן. פסק הדין שיקף בחינה מדוקדקת של "הסיכוי הסביר" לקשר גנטי במקרים אלה, תוך הדגשת חשיבות הזמן והפעולה המהירה שננקטו על ידי משיבים אלה. הדבר עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי בפתרון המצב ובמניעת טעויות עתידיות. לעומת זאת, לגבי המשיבים 9-8 התקבל הערעור בשל היעדר ראיות מספיקות לקשר גנטי, השולל את הצורך בבדיקות נוספות. השופט אבי גורמן והשופטת צביה גרדשטיין פפקין הסכימו עם נימוקיו המקיפים של השופט ויצמן, והדגישו את ההתמקדות ביצירת "מעגל ידע" ולא בביסוס הורות משפטית בשלב זה. עוד צוין בפסק הדין כי ככל שנערכות בדיקות גנטיות ותוצאותיהן נבדקות, ייתכן שיש מקום לחקירה מעמיקה יותר של ההורות, אך אין לשפוט אותה מראש. נעשו מאמצים להגן על האינטרסים האישיים והציבוריים לאורך זמן תוך החלטה על צרכים מיידיים של בדיקות גנטיות. לא הוצאו הוצאות, ופסק הדין הסתיר פרטים אישיים של המשיבים מטעמי פרטיות. ההחלטה התקבלה סופית ב-29 בינואר 2023, תוך התמקדות בנבכי יצירת הקשר הגנטי, תוך התחשבות בהשלכות האישיות והציבוריות של המקרה.