עת"מ 5301-03-14

תקציר

הסוגיה המרכזית במקרה דנן נסובה סביב השאלה האם יש לבטל או להותיר על כנו את צו השהייה שהוצא לעותרת, מסתנן הכפוף לפרק ד' לחוק למניעת הסתננות. צו השהייה של העותרת הוקפא מאז מרץ 2014 בשל צו ביניים. פסק הדין בעניין גברסלאסי קבע כי פרק ד' לחוק, העוסק במרכז השהייה, פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לחירות ולכבוד ולכן אינו תקף. לפסק דין זה השלכות על כלל המסתננים, לרבות העותר. השעייתו של פסק דין זה למשך 90 יום, שטרם חלפו, נוגעת בראש ובראשונה לשיקולים מעשיים של מסתננים שכבר מתגוררים במרכז ואינה משפיעה מהותית על עניינו של העותר. זאת ועוד, השאלות שהועלו בעניין גברסלאסי בדבר הקריטריונים למתן צווי ישיבה והיעדר הליך שימוע מחלישים את עמדת המשיב. מאחר שצו השהייה של העותר הוקפא בפועל והפסיקות המהותיות בעניין גברסלאסי חלות על עניינו, יש לבטל את הצו. אם יינתן צו חדש בעקבות הסדר חקיקה חלופי, יהיה על המשיב לשקול מחדש את עניינו של העותר. לפיכך, אין טעם לעכב את ביטול ההזמנה הנוכחית. אשרת העותר תחודש, והמשיב יישא בהוצאות המשפט של העותר, ככל שהעתירה תתקבל.