ע"א 1794/06

תקציר

הערעור הוגש על ידי עובד נגד מעסיקו וחברת ביטוח בנוגע לתנאי פוליסת הביטוח שלו, ובפרט להיקף הכיסוי בגין אובדן כושר עבודה עקב מחלה או פציעה. העובד טען כי לא היה מודע לכך שהכיסוי הביטוחי שלו מוגבל ל-31% משכרו, וכי סוכן הביטוח או המעסיק לא הודיעו לו על כך. עם זאת, בית המשפט מצא כי העובד אכן ידע על הכיסוי המוגבל כאשר חתם על תנאי החיתום במרץ 1996, וכי בחר שלא לבטל את הפוליסה גם לאחר שנודע לו על המגבלה, ובמקום זאת להותיר את הפוליסה על כיסויה המוגבל. בית הדין ביסס את החלטתו על בחינת הראיות, שסתרו את גרסת העובד לאירועים. בנוסף, בינואר 2000 חתם העובד על כתב ויתור בעקבות אירוע הביטוח, בו הצהיר כי אין לו טענות בנוגע לתנאי הפוליסה. כתב הוויתור נמצא תקף וחד משמעי, ונחתם ללא כפייה או עוגמת נפש. לפיכך, הערעור נדחה. השופטת מיכל רובינשטיין והשופטת עפרה צ'רניאק הסכימו עם ההחלטה.