ב"ל 15718-04-23

תקציר

בית הדין קבע כי הפגיעה הנפשית שנגרמה לתובע בעבודה אינה קשורה לאירועים ספציפיים המוגדרים על ידי זמן ומקום. כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי, על התובע להוכיח תחילה קיומו של אירוע אובייקטיבי שגרם ללחץ נפשי חריג, שהוא סובייקטיבי באופיו. בעוד התובעת טענה כי חוותה מתח מתמשך ואירועים לא סימפטיים, בית המשפט מצא כי היא לא הצליחה לספק ראיות עצמאיות לאירועים מיוחדים כלשהם במועדים המדוברים. טענותיה לא נתמכו במסמכים רפואיים או בראיות אובייקטיביות כלשהן. תחת זאת, עדותה של התובעת עצמה, שלא נתמכה על ידי עדים אחרים, הצביעה על כך שהיא הייתה תחת לחץ במשך חודשים רבים לפני האירועים הנטענים. זאת ועוד, תיאורה של התובעת את האירועים בתצהירה ובעדותה לא היה עקבי, דבר שהחליש את אמינותה. לפיכך, החליט בית המשפט לדחות את תביעתה ללא מינוי מומחה רפואי והורה על דחיית התביעה. למרות בקשת הנתבעת, בית המשפט בחר שלא להוציא צו להוצאות. לתובע הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.