רע"א 24552-09-16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר. התביעה המקורית הייתה תביעה כספית על סך למעלה ממיליון שקל שהגיש בנק נגד ארבעה נתבעים. הנתבעים ביקשו עיון חוזר בהחלטה וניתנה להם חופשה מוגבלת להתגונן בטענה כי בוצעו פעולות רבות בחשבון הבנק על ידי נאשם 4 ללא אישור. לאחר מכן הגישו הנתבעים בקשה לתקן את כתב ההגנה וביקשו להוסיף טענה חדשה לפיה החתימה על כתב הערבות זויפה על ידי הבנק. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט, בנימוק שהיא באה באיחור משמעותי של למעלה משלוש שנים, כי נימוקי השיהוי לא היו משכנעים, וכי למבקש כבר ניתנה רשות להתגונן מטעמים מוגבלים. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, שגם היא נדחתה על ידי בית המשפט. השופט קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר בנוגע לתיקון כתב ההגנה, שכן היא התבססה בצדק על שיקולים פרוצדורליים ולא חרגה משיקול הדעת הסביר. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ללא פסיקת הוצאות, והמזכירות נדרשה לשלוח את ההחלטה לשני הצדדים.