ת"א 57460-12-21

תקציר

הנתבע, אדרי, חתם על כתב ערבות לחובותיה של חברה בבעלותו המשותפת, ימיני את אדרי בע"מ, אשר רכשה ירקות ופירות מהתובעת, ינאי מרכז פירות. לאחר שהחלו להחזיר שיקים של חברת ימיני את אדרי בע"מ, פנתה חברת ינאי מרכז פירות לאדרי על מנת לפרוע את החוב בהתאם לכתב הערבות החתום. אדרי טען כי כתב הערבות אינו תקף, וטען כי חתם עליו תחת הרושם שמדובר ב"כרטיס לקוח". עם זאת, השופט מצא טענה זו לוקה בחוסר אמינות, במיוחד לאור העובדה שאדרי הוא קצין בכיר בצה"ל והציג עצמו ככזה. עוד קבע השופט כי גרסתו של אדרי לאירועים השתנתה במהלך ההליך המשפטי. יתר על כן, החוק קובע כי חזקה על מי שחתום על מסמך כי הבין את תוכנו; לפיכך, נדחתה טענתו של אדרי כי לא קרא ולא הבין את כתב הערבות. השופט קבע כי כתב הערבות נותר בתוקף משום שאדרי לא העביר לינאי מרכז פירות הודעת ביטול בכתב, כנדרש בחוק. עוד טען אדרי כי לא הייתה הסכמה בין הצדדים, אך השופט מצא ראיות להסכם בעל פה וקבע כי כתב הערבות עצמו מהווה הסכם. בנוסף, דחתה השופטת את טענתו של אדרי כי מרכז פירות ינאי לא הסתמך על כתב הערבות, וקיבלה את עדות המרכז כי אכן הסתמך עליו. אדרי הוסיף וטען להפרת חובת תום הלב וחובת הזהירות של מרכז ינאי פירות, אך השופט דחה טענות אלה והדגיש כי על אדרי מוטלת חובה חוקית לבקש את ביטול הערבות, דבר שלא עשה. לבסוף, השופט לא מצא כל הצדקה לטענתו של אדרי כי ערבותו בוטלה בעל פה בעת שמר אסולין ישב שבעה. בעקבות זאת הורתה השופטת לאדרי לפרוע את החוב, בסך 93,038 שקל, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין, למרכז הפירות ינאי.