ע"א 11067/07

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה תביעה לביצוע שטר חוב. בשטר, שנטען כי עליו חתום המשיב, נכתב כי הוא חייב למערערת 129,426 ש"ח, שישולמו עד חודש מאי 2001. המערער טען כי מאחר שהמשיב לא שילם את הסכום, על בית המשפט לפסוק לטובתו. המשיב טען כי החתימה על השטר זויפה, כי לא ניתנה תמורה בגין השטר וכי המערער לא החזיק בשטר כראוי. בית המשפט המחוזי צידד במשיב לאחר שמצא כי עדותו של המערער אינה אמינה, כי ההלוואה הנזכרת בשטר ניתנה לחברה ולא למשיב באופן אישי, וכי המערער כפה על עד לחתום על מסמך מזויף. המערער טען, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי סטה מהחלטה קודמת של רשם, והגביל את העילות שבגינן יכול המשיב להתגונן. עוד טען המערער כי היה מקום לבחון את התביעה אך ורק בהקשר של דיני המעשה, דבר שהיה מגביל את העובדות שבית המשפט יכול היה לשקול. שופט בית המשפט העליון דחה את שתי טענות המערער, וקבע כי בא כוח המערער הסכים במשתמע להרחיב את היקף התביעה והדיון, ואף היה זה שהציג חלק ניכר מהעדויות הנוגעות לעסקה שבבסיסה. השופט קבע כי אין מקום לבטל אף אחד מממצאי עובדה או משפט של בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור. המערער חויב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב.