בש"א 1581/08

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך רכושי, ובפרט תביעת המשיב לפינוי המבקשים משני צריפים שהם מתגוררים בהם על חלקת קרקע ביבנה. המבקשים טוענים כי המשיב אינו הבעלים של הקרקע, כי הם דיירים מוגנים, וכי טענת ההפקעה התיישנה בשל חוסר פעולה לאורך שנים רבות. עוד הם טוענים, כי התנהגותו הפסיבית של המשיב מהווה הסכמה, כי נעשה הסדר פיצוי רק עם אחד המבקשים, וכי הם השקיעו כספים רבים בהשבחת הנכס. זאת ועוד, הם טוענים כי פינוי אדם מביתו מחייב זהירות וכי המשיב פעל בחוסר תום לב. מנגד, טוענת המשיבה כי היא הבעלים החוקיים של המקרקעין, כי זכויות המבקשים ויתרו עליה באמצעות הסכם פינוי, וכי טענות המבקשים משוללות כל יסוד ונעשות בחוסר תום לב. בית המשפט מסכים עם טענות המשיב ומספק מספר נימוקים להחלטתו. ראשית, קיימות ראיות משכנעות, לרבות הסכם פינוי עליו חתם המבקש מס' 1, כי המבקשים הסכימו לפנות את הקרקע תמורת חלקות חלופיות וכי קיבלו את התמורה שנקבעה בהסכם. שנית, המבקשים לא הביאו כל ראיה התומכת בטענותיהם לבעלות או לזכויות בנכס, בעוד בעלותו של המשיב עולה מפנקסי המקרקעין. שלישית, טענות המבקשים בדבר דיירות מוגנת, הסכמה בשתיקה והתיישנות מופרכות על יסוד הוראות הדין ועובדות המקרה. בית המשפט דוחה גם את טענות המבקשים בדבר השקעות בנכס וניסיונם להרחיב את הגנתם מעבר לאמור בבקשה. לבסוף, בעוד בית המשפט מכיר בקושי לפנות אדם מביתו, הוא מדגיש את האינטרס הציבורי במקרה זה, בו הקרקע מיועדת לצורכי ציבור, ומורה על פינוי המבקשים מהנכס בתוך 60 יום. כמו כן נדרשים המבקשים לשאת בהוצאות ההליך, בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.