ע"א 652/70

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך בין שני מוסדות פיננסיים בישראל, חברת הלוואות וחסכונות חברה הדדית ירושלים בע"מ (התובעת) ובנק ישראל להלוואות וחיסכון (לשעבר יפו-תל אביב) בע"מ (הנתבעת), על רקע שימוש בשם מטעה. התובעת, אגודה שיתופית שנוסדה לפני למעלה מחמישים שנה, ביקשה למנוע מהנתבעת להשתמש בשמה הרשום, בטענה כי הדבר יוביל לבלבול והטעיה בקרב הלקוחות. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת התובע, וביקש מהנתבע לערער. בית המשפט העליון, בפסק דינו, אישר את החלטת בית המשפט המחוזי אך הציע גישה מורכבת יותר. לדברי בית המשפט, הנתבעת יכולה לשמור על שמה בתנאי שמתקיימים תנאים מסוימים כדי להבדיל אותה משמה של התובעת ולמנוע בלבול של הלקוחות. באופן ספציפי, על הנתבעת: 1. להסיר את המילה "לישראל" משמו, 2. לוודא כי חלקיו השונים של שמו מוצגים ללא כל הבדל בגודל או בהדגשה, 3. להימנע מהשמטת המילים "יפו-תל אביב לשעבר" בפרסומותיו. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי לנתבעת עומדת האפשרות להפסיק את פעילותה בירושלים, דבר שיבטל את צו המניעה לחלוטין. עוד הודגש בפסק הדין כי הנתבעת השנייה, שהתמזגה עם הראשונה, לא הייתה מחויבת לצו המניעה לשינוי שמה, שכן לא נשקפת עוד סכנה לבלבול. פסק הדין מבקש לאזן בין האינטרסים של שני הצדדים תוך מתן עדיפות להגנה על הצרכן ולבהירות בשוק הפיננסי.