בג"צ 884/86

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהוגשה נגד שר הפנים ואחרים, שביקשו להדיח את ראש המועצה האזורית תמר ולפרק את המועצה עצמה, בשל טענות לשחיתות, אפליה וניהול כושל. העותרים, בהם הוועדה המקומית נווה זוהר ותושבי האזור, פירטו מעשים פסולים שונים, לרבות זיוף פרוטוקולים, סירוב לאפשר עיון במסמכים והעדפה פסולה כלפי קהילות מסוימות. לטענתם, הימנעותו של השר ממימוש טענות אלה פוגעת באינטרס הציבורי. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי הבחירות הקרבות למועצה האזורית מייתרות את הצורך בצעד כה דרסטי כמו פיזור. בג"ץ הכיר בפסק דינו בכך שמגבלותיו הפרוצדורליות של בית המשפט מקשות על בירור העובדות וקביעת הממצאים. עוד צוין כי הבחירות, שהיו אמורות להיערך מראש, נדחו ללא הגבלת זמן. בית המשפט הדגיש כי התקופה שלפני הבחירות לא הצדיקה לפטור את השלטון המרכזי מחקירת טענות לאי סדרים חמורים וניהול כושל. לפיכך נקבע כי על שר הפנים לשקול מחדש את בקשת העותרים למנות ועדה שתפקח על תפקידי המועצה עד לקיום הבחירות. החלטה זו התבססה על ההבנה כי סעיף 38 לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] נועד לשרת את האינטרס הציבורי ולמנוע פגיעה, ולא נועד להעניש על עבירות עבר. בית המשפט קבע כי על השר למנות ועדת חקירה ציבורית לבדיקת התלונות ולהגשת ממצאיה, ולאחר מכן יוכל השר להחליט אם לפזר את המועצה ולהקים ועדה. השופט גולדברג הדגיש לסיכום כי לשר יש סמכות למנות ועדת פיקוח גם לאחר שהוכרזו בחירות, כל עוד הדבר משרת את האינטרס הציבורי. המשנה לנשיא מ' אלון והשופט ש' נתניהו הסכימו עם פסק הדין. פסק הדין ניתן ביום 1.1.89 והעתירה נדחתה ללא צו להוצאות.