עע"מ 4213/19

תקציר

פסק הדין דן בסוגיית רישומו של הורה ביולוגי כהורה נוסף לילד שאין לו קשר משפטי עמו. בית המשפט מסביר כי הליך הרישום להורים שונה עבור זוגות הטרוסקסואלים וחד מיניים. עבור זוגות הטרוסקסואלים, פרטי האב מוזנים אוטומטית עם הצגת הודעת לידה, בעוד זוגות חד מיניים דורשים צו בית משפט לרישום, שכן לפקיד הרישום סמכויות מוגבלות והוא אינו יכול להכריע בשאלות משפטיות מורכבות. חזקת הקשר הביולוגי מצדיקה הבדל זה בטיפול. בנוסף, תהליך הרישום משקף את ההורות הביולוגית שנרשמה בלידה וניתן לשנותה לאחר מכן באמצעות הליכים משפטיים. בעוד שהמערערים ביקשו להירשם על סמך הודעה בלבד, בית המשפט מסביר כי אין בכך כדי לשנות את תעודת הלידה, שכן היא רושמת הורות ביולוגית. גם פסקי הדין האחרונים ברע"א 1297/20 וברע"א 5591/20 תומכים בתוצאה זו, חרף העוול שחשו המערערים. פסק הדין מבהיר כי דין שונה חל על זוגות חד מיניים, גם אם יש להם ילדים אחרים הרשומים כילדיהם המשותפים. לבסוף, בית המשפט מציין כי הימנעותן של המערערות מקיום "ההליך המקוצר" המוצע לקבלת צו הורות מונעת מהן לתבוע רישום מיידי לאחר הלידה. השופט אלרון מסכים עם הכרעת הדין אך מביע היסוס ומכיר במצוקה שגורם המצב הנוכחי, שאין לו פתרון מלא.