ת"פ 5425/08
הכרעת-דין שלום ירושלים
תקציר
הנאשם, דמות בולטת בחברה הערבית וראש העיר לשעבר, הואשם בהסתה לגזענות ובהסתה לאלימות או לטרור. ההאשמות התבססו על נאום שנשא בפני מאות מאזינים ערבים ומנע מהם להגיע למסגד אלאקצא כדי להתפלל. בעוד השופטים הכירו בכך שחופש הביטוי הוא ערך יסוד בחברה דמוקרטית, הם הדגישו כי הוא אינו מוחלט ויש לאזן אותו עם ערכים אחרים. באשר לעבירת ההסתה לגזענות, השופט מצא את דברי הנאשם בדבר עלילת דם אינם ברורים וקיבל את הסברו. בשל חוסר הבהירות ועדותו של הנאשם, השופט לא השתכנע כי הנאשם היה מודע להסתה הפוטנציאלית לגזענות. לפיכך, זוכה הנאשם מאשמה זו. באשר לעבירת ההסתה לאלימות, בחן השופט את הנסיבות, לרבות האווירה המתוחה בירושלים באותה עת, מעמדו של הנאשם, תוכן דבריו והקשרם, בהם הוזכרו "דם" ו"שהידים". השופט הגיע למסקנה כי קריאתו של הנאשם לאינתיפאדה מהווה הסתה לאלימות, שכן לא ניתן לפרש אותה כהתקוממות בדרכי שלום. עם זאת, השופט ציין כי התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי ההתפרעות שהתרחשה זמן קצר לאחר הנאום הייתה תוצאה ישירה של דברי הנאשם, כנדרש בחוק. עדויות עדי התביעה היו סותרות ולא אמינות, בעוד הנאשם והעד שלו מסרו תיאור קוהרנטי של האירועים. לפיכך זוכה הנאשם מאשמת הסתה לטרור אך הורשע בהסתה לאלימות.
חקיקה מקושרת
ת"פ 5425/08 מ.י. פרקליטות מחוז ירושלים נ' ראיד מחאגנה, שלום (7.11.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.