ת"א 52605-02-11

תקציר

התובעים, מקסים בן עזרא ואשתו חמדה, היו בעלי בית דפוס ביבנה. הם תבעו את העירייה על רשלנות, לאחר שהוציאה צו הפסקה מנהלי, לכאורה שלא כדין, שהוביל לנזקים משמעותיים. עיקר הנזקים הנטענים היו למכונת דפוס יקרה בשם אלברט, שלטענת התובעים נהרסה עקב פעולות העירייה, ולציוד האישי של התובעים, שנבזז לכאורה בעקבות הצו. התובעים טענו גם לנזקים נוספים, לרבות אובדן לקוחות והכנסות, ואובדן הון עצמי שהושקע בהון מניות של חברה אחרת בבעלות התובעים. בית המשפט קבע כי העירייה אכן פעלה שלא כדין בעת הוצאת צו ההפסקה, שכן הוא נעדר בסיס חוקי ולא התקיימו הדיונים הנדרשים. הצו הוצא בחופזה, ללא דחיפות, ועל סמך מידע שגוי לפיו לעסק אין רישיון תקף, בעוד שבפועל כן. עוד קבע בית המשפט כי העירייה לא מילאה את חובת הזהירות שהוטלה עליה כלפי התובעים, בכל הנוגע לנזקים מסוימים, בכך שלא אפשרה להם להציב שומר במקום בעקבות הצו, דבר שהוביל לביזת רכושם של התובעים. עם זאת, השופט פסק לטובת העירייה בשאלת הנזקים. התובעים לא הצליחו להוכיח את מרבית הנזקים הנטענים, שכן לא הביאו ראיות מספיקות. באשר לנזק שנגרם למכונת אלברט, קיבל בית המשפט את טענת העירייה כי התובעים אינם בעליה, ולכן אינו יכול לטעון לנזק זה. בכל מקרה, המכונה לא פעלה, ולא פעלה כך במשך שנים לפני הוצאת הצו, ולכן פעולות העירייה לא גרמו לנזק זה. עוד ציינה השופטת כי טענות התובעים בדבר שווי המכונה וההשקעות בה לא הוכחו. בסופו של דבר דחה השופט את טענות התובעים והורה להם לשלם לעירייה אגרה מופחתת בסך 20,000 ש"ח כהכרה בהתנהלות בלתי תקינה של העירייה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.