עת"מ 65087-07-21

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בשתי בקשות המבקשות לדחות עתירה מנהלית שהגישו תושבי ההתנחלות חרמש ביהודה ושומרון. העותרים מבקשים לערער על החלטות שונות הקשורות לניהול היישוב, בטענה לחוסר שקיפות ולהתנהלות בלתי דמוקרטית. המשיבים כוללים את המועצה האזורית שומרון, הוועדה המקומית חרמש וחרמש - כפר שיתופי להתיישבות בע"מ. פסק הדין מפרט את הסעדים השונים המבוקשים על ידי העותרים, הכוללים, בין היתר: אכיפת הריסת מבנים יבילים שהוצבו שלא כדין, מתן גישה למסמכי הוועדה המקומית, הסרת שליטתה של האגודה השיתופית בנכסי התנחלויות מסוימים, הימנעות מרכישת קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית ושיפור השקיפות הכספית במועצה האזורית ובוועדה המקומית. השופט פוסק לטובת המשיבים ומקבל את הבקשות לדחייה על הסף. ההחלטה מבוססת בעיקרה על נימוקים שיפוטיים, שכן מרבית הסעדים המבוקשים על ידי העותרים חורגים מסמכותו המהותית של בית המשפט לעניינים מנהליים. על פי פסק הדין, סמכותו של בית המשפט לדון בעתירות מינהליות בעניינים הנוגעים לאזור יהודה ושומרון מוגבלת לפרטים המנויים בתוספת הרביעית לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. מאחר שרבים מהסעדים המבוקשים על ידי העותרים אינם עומדים במפרט זה, הם נדחים מחוסר סמכות. בנוסף, חלק מהסעדים נחשבים מקיפים, נעדרי החלטה קונקרטית או מקרה ספציפי, ולכן אינם ראויים לביקורת מינהלית. עוד מציינת השופטת כי העותרים לא מיצו את כל הסעדים המנהליים העומדים לרשותם ולא צירפו את כל הצדדים הדרושים לעתירה, דבר המצדיק עוד יותר את דחייתה. פסק הדין מדגיש כי הדחייה היא פרוצדורלית ואינה מביעה כל דעה לגופה של העתירה. העותרים נדרשים לשאת בהוצאותיהן של שתי קבוצות המשיבים, בסך כולל של 9,000 ₪. הבקשות לדחייה על הסף מתקבלות אפוא, והעתירה נדחית במלואה.