ת"א 32702-03-18

תקציר

התובע, דייר מוגן בדירת מגורים, תבע את הנתבעת, עמידר חברה לאומית לשיכון בע"מ, בגין מצג שווא. התובע טען כי הנתבעת, חברה ממשלתית האחראית על הדיור הציבורי, הטעתה אותם לחשוב שהם רוכשים את זכויות הבעלות הבלעדיות בדירתם, כאשר למעשה הזכויות חולקו עם בעלים אחרים. התובע תבע פיצוי השווה לשווי יתרת זכויות הבעלות. הנתבעת טענה כי לא הציגה מצגי שווא וכי התובעים היו מודעים למצב הבעלות בפועל. בית המשפט מצא כי הנתבעת אמנם הציגה עצמה כבעלים יחיד בהסכמי שכירות, אך לתובעים לא נגרם כל נזק. התובעים רכשו את חלקה של הנתבעת בזכויות הבעלות והיו מודעים למצב הבעלות בפועל טרם עשו כן. התמורה ששילמו שיקפה רק את שווי זכויותיו של הנתבע. בנוסף, ציין בית המשפט כי זכויות הדיירות המוגנת של התובעים לא נפגעו וכי הם יכולים להגיש תביעה נגד הנתבע אם יתרחשו הפרות כלשהן בעתיד. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את התביעה, שכן לא מצא קשר סיבתי בין מצגי הנתבע לבין הנזק הנטען. עם זאת, נקבע כי אם יופרו זכויותיהם המוגנות של התובעים, יהיה על הנתבע לשפות אותם. פסק הדין לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.