ע"א 1392/07

תקציר

הערעורים הוגשו על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שהורה לחברות הביטוח לפצות את אל על בסכום ששילמה האחרונה לעובד שנפגע בתאונת דרכים ולא יכול היה לעבוד במשך 11 יום. העובד קיבל שכר מלא מאל על בתקופה זו. השאלה המרכזית במשפט הייתה האם זכותו של מעביד לתבוע פיצוי מצד שלישי שגרם לפגיעה בעובד היא זכות עצמאית או זכות בדרך של סוברוגציה, הנגזרת מזכותו של העובד. בית הדין קבע כי זכות המעביד היא זכות כפופה, כלומר היא מוגבלת על ידי זכותו של העובד כלפי הצד השלישי. לכן, המעסיק יכול לתבוע רק את הסכום שהעובד היה יכול לתבוע מצד שלישי, עד לסכום שהמעסיק הוציא על שכרו של העובד, ובכפוף לאותן מגבלות. במקרה זה, היא מגבילה את התביעה לשילוש השכר הממוצע במשק, וניכוי מס בשיעור של 25%. עוד קבע בית המשפט כי חוק הביטוח הלאומי, הקובע מקרים בהם המעסיק יכול לפצות את המוסד לביטוח לאומי בגין דמי הפגיעה ששולמו לעובד, אינו שולל תביעות אחרות של המעסיק על פי חוקים שונים. באשר להוצאות המעביד, כגון תשלומי ביטוח לאומי ומיסים, קבע בית המשפט כי לא ניתן לתבוע אותן על ידי המעסיק שכן הן אינן נחשבות לנזק למעסיק ולא ניתן להעבירן לצד השלישי באמצעות תחלוף. לבסוף, בית הדין קבע כי יש לחשב את סכום ההחזר על בסיס שכרו החודשי ברוטו של העובד, ולחלק אותו במספר הימים הכולל בחודש התאונה, כולל הימים שהעובד היה נעדר מהעבודה ממילא.