ת"צ 14701-12-13

תקציר

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיב, תאגיד מים וביוב, להשבת כספים שנגבו ביתר בגין גביית רכיב זכויות מים המגולם בהיטל הנחת צינור. המבקש טען כי גביית רכיב זכויות המים אינה חוקית שכן מדובר בגבייה כפולה. המשיב טען כי תיקון כללי התעריפים הרלוונטיים מהווה הבהרה של המצב הקיים, ולא שינוי בו, וכי ההיטל נועד לממן השקעות בהתקנה וברכישה של מערכת המים הציבורית. בית המשפט קבע כי תיקון כללי התעריפים משנת 2015 מהווה הבהרה של החוק, וכי למשיבה לא היה שיקול דעת לחייב צרכנים בתעריף מופחת מזה הקבוע בחוק העזר, שכן הסמכות לקבוע תעריפי מים נתונה באופן בלעדי למועצת רשות המים. לפיכך, חיוב ההיטל בשיעור הקבוע בחוק העזר, אף שכלל את רכיב זכויות המים, לא היה נתון לשיקול דעתה של המשיבה. כמו כן, בית המשפט מצא כי הייתה חדלות פירעון סטטוטורית לאור החלטה קודמת שאישרה את בקשת המשיב לחדול מגביית יתר בגין רכיב זכויות המים. בהתאם לכך, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה, שכן היא לא עוררה שאלות מהותיות של עובדה או דין, ולא הייתה אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.