ת"א 48766-07-17

תקציר

התובעת, שנגרמה לה נכות משוקללת של 23% בתאונת דרכים, תבעה מהנתבעת פיצויים בסך 5.5 מיליון שקל. השופט מצא את הבקשה בלתי סבירה ומהווה עלבון לאמינות בית המשפט. דרישת התובע הופחתה, שכן השופט מצא כי היא כוללת סכומים שאינם קשורים לתאונה. השופט פירט את פציעותיה של התובעת ופירט את הטיפולים הרפואיים שקיבלה. הוא הזכיר גם את הערכות המומחים שמונו על ידי בית המשפט לגבי נכותה לצמיתות, שעמדו על 23% בסך הכל. השופט התייחס לבעיותיה הנפשיות של התובעת בעבר ולתסמונת הכאב, ומצא כי חלק מנכויותיה קדמו לתאונה. הוא בחר לאמץ את חוות דעת המומחים בנושא. השופטת הכירה בהיבט התפקודי של נכותה של התובעת, במיוחד בכל הנוגע לעבודתה, ופסקה לה הפסדי שכר בסך 188,073 ₪, בהתחשב בכושר עבודתה המופחת ובהיעדר ביטחון סוציאלי בעבודתה הנוכחית. כמו כן פסקה השופטת לתובע 41,987 ₪ בגין כאב וסבל, כפי שמכתיב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בנוסף, נפסקו לתובע 110,000 ₪ בגין הוצאות וסיוע בעבר ובעתיד, 359,021 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידי ו-47,182 ₪ בגין אובדן זכויות סוציאליות, מה שמביא את סך הפיצויים ל-791,263 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין. הנתבע חויב לשלם סכום זה, בצירוף שכר הטרחה והריבית הראשונים, לתובע.