ע"פ 3195/05

תקציר

המדינה ערערה על גזר הדין שנגזר על המשיב בגין הרשעתו בשורה של סעיפים פליליים, לרבות סחיטה באיומים, היזק בזדון לרכוש ועבירה על חוק התכנון והבניה. המשיב, שרכש בית סמוך לביתו של המתלונן, איים על האחרון לשנות את ביתו. משהתגברו האיומים, הציע המתלונן למכור את ביתו למשיב, אך בקשתו סורבה. בהמשך, הרס המשיב חלק מביתו של המתלונן באמצעות רכב בנייה ובנה חומת הפרדה הפולשת לרכושו של המתלונן. המשיב הכחיש את הטענות והציג גרסה שונה לאירועים. בית המשפט המחוזי הרשיע את המשיב אך זיכה אותו מאשמת סחיטה בכוח. בית המשפט הרשיע את המשיב באמירות מאיימות ובהפחדת המתלונן להיכנע לדרישותיו. השופט תיאר את התנהגותו של המשיב כהתנהגות של "בריון שכונתי". בית המשפט המחוזי, בהתחשב בחומרת מעשיו של המשיב, שמע עדי אופי וראיות על ניסיונותיו לפצות את המתלוננת. המשיב, לאחר הרשעתו, ניסה ליישב את הסכסוך ולבסוף רכש את רכושו של המתלונן. המתלונן פנה לבית המשפט ושיבח את מילוי התחייבויותיו של המשיב ולא ביקש כל פעולה משפטית נוספת. בית המשפט, בהתחשב בעברו הנקי של המשיב, בניסיונו לפתור את הסכסוך וברצונה של המתלוננת, גזר עליו שישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. המדינה טענה כי גזר הדין קל מדי ואינו מהווה הרתעה. עם זאת, ערכאת הערעור, על אף שהייתה שותפה לחששות המדינה מחומרת מעשיו של המשיב, החליטה לדחות את הערעור. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהתנהלותו האחרונה של המשיב, ניסיונו ליישב את הסכסוך ובקשת המתלוננת להקלה בעונש, יחד עם עברו הנקי של המשיב, מצדיקים את העונש המקורי. לפיכך, הערר נדחה, כאשר חוות דעתו של הממונה על עבודות ציבוריות תוגש בתוך 30 יום.