ת"פ 5317-11-18

תקציר

הנאשם הורשע בתקיפה בכך שדחף שולחן לעבר מתלונן, השליך לעברו מספריים ובקבוק במהלך איחור בספירת הקולות בקלפי. נסיבות ביצוע העבירה, אופי האלימות ותפקידו של הנאשם נלקחו בחשבון בקביעת טווח הענישה ההולם. בית המשפט התחשב במצבו הנפשי של הנאשם – מחלה סכיזואפקטיבית – ובהיעדר נזק פיזי משמעותי למתלונן. בעוד הערכים החברתיים המוגנים של שלמות הגוף ובטיחותו נפגעו, הדגיש בית המשפט את חשיבות ההרתעה בתיקי אלימות. טווח הענישה ההולם נקבע ממאסר מותנה לשמונה חודשי מאסר בפועל. בגזר דינו של הנאשם שקל בית המשפט את עברו הפלילי של הנאשם, את הודאתו ואת הבעת החרטה הכנה. בית המשפט התחשב גם במעצרו של הנאשם, בזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, ובמסירותו לתהליכים טיפוליים, לרבות טיפול נפשי. שירות המבחן המליץ על מאסר על תנאי וצו מבחן. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם ארבעה חודשי מאסר על תנאי, צו מבחן לשנה, פיצוי של 300 שקל למתלונן והתחייבות כספית בסך 3,000 שקל שלא לבצע כל עבירת אלימות במשך שנתיים. בית המשפט הדגיש את חשיבות השיקום ונסיבות המקרה, לרבות מחלת הנפש של הנאשם, בקביעת העונש.