ע"א 707/89

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון מתייחס לתאונת דרכים בה נפגע המשיב, והוביל למחלוקת על הפיצויים בהם חייבת המערערת. בית המשפט קיבל את ערעורי שני הצדדים בחלקם. באשר לאובדן כושר השתכרות, קבע בית המשפט כי אמנם אין זה סביר שהמשיב היה מתקדם להיות מודד, אך גם אפשרות זו אינה ניתנת לביטול. לפיכך, טענת המערערת כי מדובר בספקולציות בלבד נדחית, אך חישוב בית המשפט לגבי אובדן השתכרותו של המשיב מותאם. השופט מסביר כי הערכת סבירות ההשתכרות העתידית אינה כבולה לסטנדרט ההוכחה של המשפט האזרחי. במקום זאת, הסיכוי לכושר השתכרות נבחן ומתבטא בשיעור הפיצוי. בחישוב ההשתכרות האבודה, בית המשפט מבצע מספר טעויות הקשורות בניכוי מס הכנסה מהשכר ברוטו, אשר מתוקנות. טענת המשיב לפיצוי גבוה יותר בגין סיוע צד ג' בעבר מתקבלת בחלקה, אך התביעה לפיצוי בגין מעבר אפשרי לירושלים נדחית. כתוצאה מכך, מופחת פיצוי המשיב ב-9,197 ₪, ומתואם בגין אובדן השתכרות בעבר וסיוע צד ג'. כמו כן נקבעים שכר טרחת עורכי הדין והוצאותיהם. השופטים ברק ולוין מסכימים עם פסק הדין.