ת"א 16237-09-17

תקציר

פסק דין זה משרטט תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי תובעת שסבלה משיתוק ברגלה השמאלית לאחר שקיבלה זריקת וולטרן במרפאת הנתבעת. התובעת עלתה מתימן בשנת 1952 ומתגוררת כיום באזור כפרי עם משפחתה. התובע פנה לטיפול בכאבי גב והומלץ לו על זריקות וולטרן. הזריקה הראשונה ניתנה בקופת החולים שלה, והשנייה – זו שגרמה לנזק – במרפאת הנתבעת. התובעת חשה כאבים ושיתוק ברגלה מיד לאחר הזריקה, אך איש הצוות הבטיח לה כי מדובר בתגובה רגילה ושחרר אותה מבלי לתעד את האירוע. מצבה של התובעת קבוע וגרם לה לנכויות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. לטענתה, הזריקה בוצעה ברשלנות, במקום הלא נכון, ועל ידי איש צוות בלתי מוסמך, ואילו הנתבע מכחיש טענות אלה וטוען כי מדובר בסיבוך נדיר של הליך רפואי שגרתי. בית המשפט מצדד בתובעת וקובע כי הצליחה להוכיח את רשלנות הנתבעת וכי הנזק נגרם כתוצאה מההזרקה במרפאת הנתבעת. כמו כן, הנאשם לא זיהה את איש הצוות שנתן את הזריקה, ובית המשפט קובע כי האדם לא היה כשיר. נכויותיו הרפואיות והתפקודיות של התובע נאמדות בכ-32%, לרבות נכות נוירולוגית בשיעור של 20% בגין שיתוק כף הרגל וכאבים עצביים, ו-15% נכות פסיכיאטרית בגין דיכאון וכאב נפשי. בית המשפט פוסק לתובע 180,000 ₪ בגין כאב וסבל, עזרה והוצאות ניידות לעבר ולעתיד, הוצאות טיפול רפואי ואביזרים לבית והתאמות, בסך כולל של 291,000 ₪ לאחר ניכויים בגין זכויות סוציאליות. כמו כן נדרש הנתבע לכיסוי הוצאותיו המשפטיות של התובע.