בג"צ 511/80
פסק-דין עליון
תקציר
העותר, אדריכל במקצועו, ביקש לבטל את תכנית הבנייה לשני מבני ציבור בחיפה בעילה של פגמים לכאורה, לרבות זיוף, וסטייה וסתירה לתכנית המתאר המקורית. עם זאת, בג"ץ קבע כי טענות העותר אינן מבוססות או שניתן היה להעלותן בתקופת ההתנגדות לתכנית המתאר, ולכן אינן קבילות. אשר למעמדו של העותר, קבע בית המשפט כי יחידים שהשתתפו בהכנת תכנית יכולים להיות בעלי מעמד לערער עליה, במיוחד כאשר מדובר בסוגיה ציבורית מובהקת. עם זאת, השופט בייסקי ציין כי במקרה זה, עניינו של העותר מוגבל לזכויות יוצרים בתכנית האדריכלית ולא הקנה לו מעמד. בית המשפט הדגיש כי טענות לזיוף צריכות להיבדק על ידי רשויות החקירה הפלילית, ואין להתערב אלא אם הרשויות נמנעות שלא כדין מלפעול. בנוסף, נמצא כי המונח "תכנית בינוי" אינו שם נרדף לתכנית מפורטת, וכל התנגדות לה הייתה צריכה להיות מועלית בתקופה המתאימה. לבסוף, ההחלטה חייבה את הוועדה המחוזית למנות בוחנים שיקבעו את אחוזי הבנייה ויבחנו מחדש את תוכנית החניה. העתירה נדחתה, והעותר חויב לכסות את הוצאות המשיבים.
חקיקה מקושרת
בג"צ 511/80 דב גליא נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז חיפה, עליון (18.3.1981)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.