ע"פ 327/05

תקציר

המערער, קטין בן 17, ערער על חומרת עונשו של שמונה שנות מאסר בפועל ועל תנאי, שהוטל עליו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, בגין הרשעתו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וחבלה בכוונה לרצוח, במסגרת הסדר טיעון. מהעובדות עולה כי המערער, ממניע של קנאה, קשר קשר עם שותפו להכות את המתלוננת, בת זוגה הרומנטית לכאורה של חברתו, בפטיש. התקיפה האכזרית הותירה את הקורבן עם חבלות ראש קשות, והמערער, שסבר כי הקורבן מת, ניסה להסתיר את הגופה. בדרך נס ניצל הקורבן והמערער הורשע. השותף, בגיר, נידון לארבע שנות מאסר. המערער טען לעונש מופחת, תוך שימת דגש על גילו הצעיר, מצוקתו הנפשית וחלקו הגדול יותר של השותף לביצוע העבירה. עם זאת, בית המשפט קבע כי עונשו של בית המשפט המחוזי היה סביר ומידתי ביחס לחומרת מעשיו של המערער, שכמעט הביאו למותו של הקורבן. בית המשפט אף מצא את פער הענישה בין המערער לשותף סביר, נוכח מעורבותו הפחותה של האחרון בתקיפה. כמו כן, בית המשפט הדגיש את הצורך במסר ברור נגד פשיעה אלימה, במיוחד בסכסוכים בין-אישיים, ואישר את אחריותה הכבדה של מערכת המשפט להרתעה מפני מעשים כאלה. בסופו של דבר נדחה הערעור, ובית המשפט קבע כי לא יתערב בעונש שהוטל.