ת"א 22840-03-20

תקציר

התובע, המצוי בסכסוך חוזי עם בני הזוג הנתבעים, הגיש תביעת לשון הרע כנגד הנתבע, בהתבסס על שלוש התבטאויות שאמר לכאורה במהלך / לאחר דיון בוועדה המקומית לתכנון ובניה הקשורות להתנגדות בני הזוג לפרויקט בנייה על ידי התובע. בהודעה הראשונה נטען כי התובע הוא רמאי ונוכל, השנייה כי הוא גנב, ממזר ושקרן, והשלישית כי הוא שונא ערבים ומסרב למכור להם דירות. השופט מצא כי התובע הצליח להוכיח כי הנתבע אמר את הדברים, המהווים לשון הרע על פי החוק, שכן הם משפילים ופוגעים במקצועו של התובע. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשם, וקבע כי הדברים נאמרו במהלך דיון משפטי, ובכך נהנה מהחסינות המוחלטת המוקנית בחוק לפרסומים שנאמרו במהלך דיונים אלה. יתר על כן, השופט מצא כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב ומהווה ניצול לרעה של ההליך המשפטי, שכן נראה כי מדובר בתביעה אסטרטגית שמטרתה להפחיד את הנתבע כדי שימשוך את התנגדותו לפרויקט הבנייה. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 17,000 ₪ בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 5.9.2022, עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 60 יום.