ת"א 64389-12-14

תקציר

התובע, שרישיונו לפעול כקבלן בוטל וסווג מחדש מ-ג/4 ל-ג/1, תבע מרשם הקבלנים פיצוי כספי בגין הנזקים שנבעו מפעולות אלה. הביטול, שהתרחש בשנת 2007, נבע מעמלות שלא שולמו, והסיווג מחדש נומק בהיעדר פעילות עסקית המצדיקה את הדירוג הגבוה יותר. בעוד שבקשת התובעים לחידוש רישומם התקבלה בשנת 2008, היא חודשה בסיווג נמוך יותר, וניתנה להם האפשרות לספק אסמכתאות נוספות לסיווג גבוה יותר. עם זאת, המסמכים שסופקו לא היו מספיקים. התובעים טענו כי לא קיבלו הודעה מתאימה על הביטול והסיווג מחדש, אך הדבר סותר את הראיות והעדויות. טענתם נחלשה עוד יותר בשל עיכובים בהבאת הנושא לבית המשפט, כאשר ערעורים מרכזיים הוגשו שנים לאחר ההחלטות המדוברות. גם טענות התובע בדבר חוקיות הביטול והסיווג מחדש לא צלחו, שכן בית המשפט מצא כי רשם הקבלנים פעל כדין במסגרת סמכויותיו. יתר על כן, התובע לא הוכיח כל נזק בר תביעה, והראיות שהוגשו בעניין זה לא היו משכנעות. ככלל, בית המשפט מצא את טענות הנתבע משכנעות יותר ודחה את התביעה. התובע חויב לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין, שהסתכם ב-20,000 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 06/08/2017.