ת"פ 8188/06

תקציר

הנאשם הואשם בשני סעיפים. האישום הראשון התייחס לאירוע שבו נמצאה ברשותו סכין. במשטרה התקבל דיווח על אדם שהלך באמצע הכביש וכשערכו עליו חיפוש מצאו סכין בכיסו. הנאשם טען כי הסכין נועדה להגנה עצמית וכי שכח אותה בכיסו לאחר שהשתמש בה במטבח. עם זאת, השופט לא מצא את הסברו אמין והרשיע אותו בעבירה של החזקת סכין ללא מטרה כשרה. האישום השני היה חמור יותר וכלל טענות לסחיטה ואיומים. הנאשם הואשם כי חנק את אמו, דרש ממנה כסף ואיים להרוג אותה אם לא תיענה לו. הוא הואשם גם באיומים דומים כלפי סבתו. האירוע התרחש ביוני 2006. במשטרה התקבל דיווח על סכסוך משפחתי וכשהגיעו למקום מצאו את אמו וסבתו של הנאשם מבוהלות ובוכות. הסבתא סימנה לשוטרים כי הנאשם חנק את האם. הן האם והן הסבתא מסרו עדויות במשטרה שתיארו את האירוע ואת התנהגותו המאיימת של הנאשם. עם זאת, במהלך המשפט הכחישו שני העדים את דבריהם הקודמים וטענו כי הנאשם לא פגע באיש. הם ייחסו את דבריהם הקודמים למצבם הנפשי הרעוע ולרצונם להגן על הנאשם. ההגנה טענה כי העדים אינם כשירים למסור עדות וכי אין להשתמש בהצהרותיהם המקוריות כראיה. הם הצביעו על מצבם הרפואי של העדים וטענו כי הם אינם אמינים. אך השופט לא השתכנע והעדיף את דבריהם המקוריים של העדים על פני עדויות ההכחשה שלהם. הוא מצא כי ההצהרות נמסרו מרצון וכי העדים חתמו עליהן. השופט לקח בחשבון גם את הנסיבות שבהן נמסרו הדברים ואת חששם של העדים מפני הנאשם, שניכר היטב במשטרה בהגיעם למקום. הוא הגיע למסקנה כי הנאשם ביצע את העבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח ואיומים. הנאשם נמצא אשם בשני הסעיפים וגזר הדין ניתן בנוכחותו ב-28 בפברואר 2008.