דב"ע נז/124 - 3

תקציר

הערעור מתייחס לסכסוך על פיצויי פיטורים בעקבות פטירת בעל מניות-דירקטור, אמיל פלר, ושותפו הידוע בציבור, המשיב. החברה המערערת, יחד עם שלוש חברות נוספות, ערערה על תביעת המשיבה לפיטורים בטענה כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד. בית הדין האזורי בחיפה פסק לטובת המשיב והורה למערערת לשלם פיצויי פיטורים על בסיס שכרו האחרון של פלר. שני הצדדים ערערו לבית הדין הארצי. ערעורו של המערער מתייחס לקביעת שכרו האחרון של פלר ולניכוי חובותיו מסכום הפיטורים. בית המשפט קבע כי שכרו האחרון של פלר היה 16,215 ש"ח, ולא 19,286 ש"ח שקבע בית הדין האזורי, שכן הוא לא כלל רכיב שעות נוספות שלא היה חלק אינטגרלי משכרו. בכך הופחת סכום הפיטורים ל-56,753 שקל. בית המשפט דחה את טענת המערערת לניכוי חובותיו של פלר, והסכים עם בית המשפט המחוזי כי פיצויי הפיטורים לא נחשבו לחלק מהעיזבון ולכן לא ניתן להשתמש בהם לסילוק חובות. ערעורו הנגדי של המשיב, שהוגבל לסוגיית השכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים, נדחה אף הוא. מאחר שהערעור התקבל באופן חלקי, חויב המשיב לשלם למערער הוצאות בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ.