ת"א 58611-01-20

תקציר

טענות הנתבעים בדבר זכות המקרקעין נדחות בשל הליך הסדר המקרקעין והיעדר ראיות לביסוס טענותיהם. בית המשפט דוחה גם את טענות הנתבע לגופן, וקובע כי הן אינן נכונות משפטית ואינן מוכחות עובדתית. גם טענות הנתבע בדבר סמכות מכללא, שיהוי ושיהוי אינן משכנעות, שכן בית המשפט חושד בתביעות במקרקעי ציבור והתובע לא פעל בחוסר תום לב. השופט מסכים עם טענת התובע כי יש להעריך את שווי הקרקע על פי שימוש בפועל ולא על פי תכלית משפטית ומקבל את חוות דעת המומחה כי דמי השימוש הראויים הם 5% משווי הנכס. עם זאת, השופטת חולקת על עמדת התובע בשאלות האחוזים והמע"מ, ומעדיפה לאמץ את חוות הדעת המשלימה של המומחה. כתוצאה מכך, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 111,113 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 20,000 ₪. החלטה זו מתקבלת בהיעדר שני הצדדים.