עב"י 50495-09-20

תקציר

כך ניתן בפסק דין משמעתי שקיימה לשכת עורכי הדין (מחוז חיפה) נגד עו"ד מירב אדטו, שהואשמה בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת. באופן ספציפי, אדטו הואשם באי העברת כספים שהתקבלו מלקוח במשך מספר שנים, הטעיית הלקוח לגבי מצב הכספים ואי ציות לצו בית משפט להחזר הכספים. בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את אדטו במספר עבירות וגזר עליה תחילה 12 חודשי השעיה, שבית הדין הארצי למשמעת הגדיל מאוחר יותר ל-24 חודשים לאחר ערעור לשכת עורכי הדין. בית הדין מצא את אדטו אשם גם בעבירה החמורה יותר של מעילה בכספי לקוחות (הידועה בכינויה שליחת יד), אם כי הוא הפגין הקלה ולא הטיל עונש חמור יותר. אדטו ערערה על החלטת בית הדין הארצי, אך בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, דחה את ערעורה ואישר את ההשעיה בת 24 החודשים. בית המשפט הסכים עם קביעת בית הדין כי אדטו ביצעה עבירה חמורה והדגיש כי אין לראות בחלוף הזמן ובמצבה הרפואי גורמים מקלים במקרה זה. בית המשפט גם סירב להוציא צו איסור פרסום שימנע את פרסום ההחלטה, כפי שביקשה אדטו, והורה על מינוי סניגור ממומן לאדאטו, תוך שהוא מציין גם כי על אדטו לשלם לאלתר את הוצאות הערכאות הקודמות. ככלל, פסק הדין מדגיש את חומרת העבירות של אדאטו ומבקש לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין, תוך התחשבות גם בנסיבות הפרטניות, אם כי בסופו של דבר הוא מגיע למסקנה כי הקלות שהפגין בית הדין הארצי לא הייתה מוצדקת.