ע"ח 51887-03-22

תקציר

המערער בתיק זה מערער על החלטת בית משפט השלום בנצרת להאריך את המעצר במשטרה של תפיסת רכושו בשווי של 500,000 ₪, אשר הוזמן במסגרת חקירת חשדות לתרמית סולר, חשבוניות כוזבות והלבנת הון בסך של כ-2 מיליון ₪. התפיסה בוצעה לראשונה ביום 18.8.2021, והמערערת ביקשה להשיב את הנכס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי. ביום 9.12.2021 דחה בית משפט השלום בקשה זו, והביא את המערערת להגיש בקשה נוספת לשחרור הכובש ביום 9.3.2022, הפעם לפי סעיף 35 לפקודה, שגם אותה דחה בית משפט קמא. טענתו העיקרית של המערער היא כי המשטרה לא הגישה את בקשתה להארכה בתוך ששת החודשים שלאחר התפיסה, ועל כן יש להשיב לו את הרכוש. עם זאת, בית המשפט דוחה את הערעור, ומסכים עם החלטת בית משפט קמא להאריך את התפיסה. כידוע, בקשת המשטרה הוגשה באיחור, אך הנסיבות נחשבות חריגות. בית המשפט מנמק זאת בהתייחסותו למורכבות החקירה, לקיומו של חשד סביר נגד המערער ולאינטרס הציבורי בהארכת התפיסה, מה גם שהוא צופה חילוט עתידי. זאת ועוד, טענתו של המערער כי הכספים הינם מפעילות עסקית לגיטימית אינה משכנעת, בהתחשב באופי העבירות בהן הוא חשוד. ההחלטה מדגישה כי למרות שהמשטרה צריכה בדרך כלל לעמוד בלוח הזמנים של שישה חודשים, ניתן לקבל בקשה מאוחרת במקרים המתאימים, וזה אחד מהם. תקופת ההארכה של 90 יום נחשבת מידתית, ומאפשרת חקירה נוספת תוך הקפדה על ביקורת שיפוטית בזמן.