רמ"ש 72714-02-19

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית משפט קמא. ערכאת הערעור, בהפעילו את שיקול דעתה, מחליטה שלא להתערב בהחלטת הביניים של בית משפט קמא. החלטתו של בית משפט קמא להפנות את התיק לעובד סוציאלי לקבלת תסקיר נתפסת כהפעלה תקפה של סמכותו בניהול התיק. ערכאת הערעור מדגישה את רתיעתן הכללית של ערכאות הערעור מהתערבות בהחלטות פרוצדורליות של בית המשפט קמא, בהיעדר נסיבות חריגות כגון החלטות בניגוד לחוק או עיוות דין. בעוד שהמבקש הציג את טענותיו, לרבות "שיקולי מדיניות שיפוטית", בית המשפט רואה בהן סובייקטיביות ובגדר שיקול דעתו של בית משפט קמא. בנוסף, בית המשפט דוחה את הטענות בדבר קשריו המקצועיים לכאורה של המשיב עם מחלקת הרווחה, וסומך על מקצועיותם וחוסר משוא הפנים של המומחים שמונו על ידי בית המשפט. במקרה זה, המומחה המדובר הוא עובד סוציאלי. מאחר שלא נמצאו טעויות מהותיות בהחלטת בית משפט קמא, בקשת רשות הערעור נדחית, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר עומדת בעינה. פסק דין זה מחזק את עקרון ההתייחסות השיפוטית להחלטות פרוצדורליות של בתי משפט קמא ואת חשיבותן של חוות דעת מומחה בעיצוב מהלכו.