ת"א 57228-06-13

תקציר

בית המשפט מצא כי הבנק, הפועל כסוכן ביטוח, לא מילא את חובת הזהירות שלו וגילה ללקוח את הסכום המדויק של הכיסוי הביטוחי להלוואות מובטחות משכנתא. חובת הבנק הייתה לספק הסבר מפורט על תנאי הפוליסה ולהבהיר את מהות הגבלת סכום הביטוח. בכלל זה הסבר הקשר בין סכום הביטוח המוגבל לבין היקף חוב המשכנתא, דבר שלא נעשה באופן משביע רצון במקרה זה. נמצא כי הלקוח, עורך דין ותיק ובעל מומחיות עסקית, הסכים לביטוח החלקי כפי שנקבע בפוליסה, אך רק עד לסכום המוגבל הנקוב (400,000 ₪ או 800,000 ₪ בהתאם לפוליסה), מבלי שהיה מודע לניכוי יתרת ההלוואות הקיימות. טענת הבנק כי היה על הלקוח לדעת על הניכוי לא התקבלה מאחר שהמידע הרלוונטי לא הוכח כידוע ללקוח, והיה על הבנק שבידיו המידע להבהיר זאת. לפיכך, קבע בית המשפט כי הכיסוי הביטוחי העומד לרשות הלקוח שווה לסכום המוגבל הנקוב בפוליסה. הלקוח פטור מתשלום יתרת החוב עבור ההלוואה השנייה, השלישית והרביעית, ועבור ההלוואה הראשונה עליו לשאת רק ב-20% מיתרת החוב. הבנק חויב לכסות את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של הלקוח, בסך 23,400 שקל.