ע"א 4691/18

תקציר

באירוע אלים שהתרחש בשנת 2012, אחיו של המערער והמשיב 6 הצית סכסוך עם משפחת טבאש בכך שחלפו על פני ביתם עם מוזיקה רועשת. מאוחר יותר באותו ערב ביקרו המערער, המשיב 6 וכמה אחרים בבית משפחת טבאש שהסלימה לקטטה. המשיב 6 ירה ופצע כמה מבני משפחת טבאש, ובין היתר ירה למוות באחיהם של המשיבים 1 ו-2. לאחר מכן נמלטו המערער והמשיב 6 מהמקום יחד. שניהם הורשעו בעבירות שונות ונגזר דינם בהתאם. בעקבות זאת הוגשה תביעת נזיקין אזרחית על ידי משפחת טבאש. בית המשפט המחוזי בחיפה מצא את המשיב 6 אחראי לתקיפה ואת המערער אחראי לרשלנות, וחילק את האחריות 60% למשיב 6 ו-40% למערערת. בית המשפט גם החליט שלא להטיל עליהם אחריות משותפת ונפרדת. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה. בית המשפט העליון דחה עתה את ערעורו של המערער, ומצא אותו אחראי במשותף עם המשיב 6 לנזיקין שבוצעו. בית המשפט קבע כי מעשיו של המערער היוו יותר מרשלנות גרידא, וכי הוא השתתף במעשה העוולה לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין. זאת ועוד, נדחתה טענת המערער כי מצבו הכלכלי אמור להפחית את הפיצוי שישולם. השופטים הסכימו כי יש להטיל על המערער ועל המשיב 6 אחריות ביחד ולחוד, וכי חלוקת האחריות הפנימית ביניהם צריכה להיות 80% למשיב 6 ו-20% למערערת, בשל דרגות האשמה השונות. המשנה לנשיא השופט נ' הנדל, השופט א' ברון והשופט א' גרוסקופף קבעו כי יש לתקן את החלטת בית המשפט המחוזי בהתאם.