תמ"ש 23200/96

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעתו של הבעל התובע, אשר ביקש לבטל הסכם שלום בית והסדר גירושין שאושר על ידי בית המשפט המחוזי. הבעל טען כי ההסכם בטל בשל מרמה, עושק, מצג שווא וכפייה מצד האישה הנתבעת, וביקש לבטל את העברת מחצית הזכויות בדירתם על שמה. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בטענות אלה. העברת הזכויות נעשתה מרצון וללא כל תנאי, וחתימת הבעל על שטר המכר העידה על רצונו החופשי. יתר על כן, הבעל לא הוכיח כי היה במצוקה בעת חתימת ההסכם, ואף לא הביא כל ראיה להטעיה או כוונה מצד האישה לסכל את הניסיון לשלום בית. השופט קבע כי תנאי החוזה סבירים ואינם גורעים מהמקובל, במיוחד לאור העובדה שבני הזוג נשואים שנים רבות ומביאים לעולם שני ילדים. גם תביעת הביטול של הבעל לא הוגשה במועד, שכן היא לא נעשתה תוך פרק זמן סביר. משכך, דחה בית המשפט את העתירה לביטול רישום הזכויות בדירה ואישר את הסדר הגירושין. הבעל חויב לשלם לאישה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח.